מהי "נחת רוח"

ישנם פירושים רבים למושג "נחת-רוח". למטרות קליניות המצב של "נחת-רוח" מתאר חווית נינוחות, רגיעה, שלווה, סיפוק ואושר.

מודל הטיפול של "נחת-רוח" מגדיר את הביטוי כתחושת רווחה פנימית ובטחון בסיסי ("אני באמת בסדר") הנחווית ע"י מיקוד תשומת הלב ב"פשוט להיות", ב"כאן ועכשיו", עם יתר מודעות, הערכה וקבלה שהרגע הנוכחי נברא בקביעות ע"י ה'. זהו מצב רגשי ורוחני נעים ורצוי. "נחת-רוח" מרמזת גם על סיפוק ושביעות רצון של הרוח. מצב זה מנוגד ל"קוצר רוח" או "קוצר נשימה" שרוב האנשים חווים כאשר הם מתחילים תהליך של ייעוץ או רוצים לעבוד על עצמם.

לעתים די קרובות אנשים אומרים: "יש לי הכל אבל אני לא באמת מאושר."

"נחת-רוח" מאתגרת את המרדף הקדחתני אחרי האושר של התרבות המערבית המודרנית. אנשים אינם מבקשים לעצמם נחת-רוח באופן פעיל אך בו זמנית זהו מצב פנימי רצוי שהם רוצים להשיג. חוויית נחת-רוח אינה עולה בקנה אחד עם חרדה והיא תוצאה של השלמה עם חייו של אדם, ע"י שהוא משחרר ציפיות לא מציאותיות להיות בשליטה כל הזמן, תוך הערכה וקבלה של "מי שאתה" ו"מה יש לך", במקום להתמקד ב"מה שחסר לך". חוויה של נחת-רוח משמעה העלאת קבלה עצמית, הערכה עצמית ובטחון עצמי וזוהי אחת ממטרות המדיטציה הקלינית וההיפנותרפית מבוססת תורה שפותחה.